הארגון "נמרי השחרור של ממלכת הטָמִילִים" (LTTE) הוא ארגון פוליטי וצבאי, שמטרתו להביא להקמת מדינה עצמאית עבור האוכלוסייה הטמילית, שחיה באי סְרִי לַנְקָה, הסמוך להודו.

הרוב הסֶנֶגָלִי לעומת המיעוט הטָמִילִי

במשך מאות שנים חיו באי שתי קבוצות אתניות, ומאז ומעולם הסֶנֶגָלִים הם הרוב. בשנת 1956, כאשר קיבל האי עצמאות מן המנדט הבריטי, הוקמה ממשלה סנגלית, והיא החלה תהליך של גיבוש זהות סנגלית. הדבר התבטא, בין היתר, בניסיונות לדיכוי תרבותי של המיעוט הטמילי באי (היום גודל הקבוצה הזאת הוא כ-10% מן התושבים באי). למשל, מכיוון שעובדי ממשלה היו חייבים לדבר בשפה הסנגלית, נמנעה מן הטמילים אפשרות להתקבל למשרות אלה.

היחסים בין שתי הקבוצות היו מתוחים. בשנות ה- 70 (במאה ה- 20) הופיעו ארגונים, שדרשו מדינה עצמאית נפרדת עבור הטמילים, וביניהם הארגון המכונה LTTE.

שרֵפַת הספרייה הטמילית הבעירה את השטח

ההתנגשויות האלימות בין הצדדים גברו באופן משמעותי לאחר שנשרפה הספרייה הטמילית, אשר הכילה את עיקר כתבי הקודש שלהם. בתגובה פגע הארגון במנהיגים מקומיים, ששיתפו פעולה עם הממשלה הסנגלית, ובתגובה לפיגועים הפעילה המשטרה יד קשה עוד יותר נגד הארגון ונגד תומכיו.

על רקע זה פרצו בשנת 1983 התפרעויות ומהומות רבות ברחבי האי, עד שהיו לעימות כולל בין הצדדים. כוחות שנתמכו על-ידי הממשלה של סרי לנקה, הרגו אלפי טמילים, וקרוב ל-90% מן העסקים בבעלות טמילית נהרסו. בעקבות האירועים עלה מספרם של התומכים בארגון, התרחבו פעולות הטרור והגרילה שלו, והיחסים הקשים עם הממשלה הסלימו.

פיגועי ההתאבדות הראשונים

בשנת 1987 ביצע ארגון LTTE את פיגוע ההתאבדות הראשון שלו. הוא שלח מחבלים מתאבדים לבסיס של הצבא הסנגלי, ובפיגוע נהרגו 40 אנשי ביטחון. המטרות של פיגועי ההתאבדות של הארגון היו מגוונות: בסיסים צבאיים, תשתיות אזרחיות ואזרחים וגם מנהיגים של ארגוני אופוזיציה טמילים מתחרים.

למרות הפסקה זמנית בפעילות בין 2001 ל- 2004 במהלך שיחות שלום בין הצדדים, לאחר שהשיחות נכשלו, חזרו הנמרים הטמילים להפעיל מחבלים מתאבדים. עד לזמן כתיבת שורות אלה ביצע ארגון הטרור למעלה מ- 70 פיגועי התאבדות.

פריט מידע זה נכתב עבור אתר חוסן.